אנו מאמינים שכדי להוציא מן הכוח אל הפועל את מיטב היכולות של תלמידנו, עלינו לדאוג לאקלים בטוח ונעים בבית הספר.
משאבים מרובים מוקדשים להשגת מטרה זו.
כצעד ראשון, דאגנו לכך שבית הספר יהיה מטופח ונעים לעין. קירות המסדרון מדברים את "שיח ביה"ס". בסיור לאורך המסדרון, ניתן לפגוש את העשייה הלשונית, המתמטית, את הנעשה בתחום המדעים, וכמובן את האינטליגנציות המרובות, והכל בצורה ידידותית המושכת את העין. בכניסה לבית הספר מוצגות תערוכות בנושאי למידה שונים.
חדרי לימוד ייחוידיים
כמו כן, מספר חדרים מיוחדים נועדו לאפשר למידה חוויתית שיש בה הרבה מן ההמחשה. החדרים המאובזרים בציוד הנדרש, המעוררים סקרנות לימודית, כוללים: חדר אנגלית, חדר מתמטיקה, חדר מדעים וחדר "שדי חלומותיי". הילדים יכולים להגיע לביטוי של יכולות אומנותיות במסגרת "מרכז האומנויות" הקיים בבית הספר. כל אלו משרים אוירה לימודית נעימה ומזמנת.
פעילויות מיוחדות
בנוסף, נעשות פעילויות חברתיות מגוונות המקנות לתלמידים תחושת שייכות לבית הספר. ביניהם: מועצת תלמידים שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי תלמידי בית הספר, ו-"הפסקה פעילה" המתקיימת פעמיים בשבוע, המועברת על ידי תלמידי כיתות ו'.
הפעילות המתרחשת בכל שבוע בחדר "שדי חלומותיי" שהיא פעילות חוויתית במיוחד, תורמת גם לאקלים הנעים והחם של בית הספר. הפעילות נעשית עם בנות השירות הלאומי, והמפגש עם בנות השירות הצעירות, שהן בגדר "אחיות גדולות" של התלמידים, מוסיף הרבה שמחה ונועם בלמידה השוטפת. מיותר להגיד כי המפגש הבלתי אמצעי עם יכולותיהם החזקות, מעצימה את הדימוי העצמי והביטחון העצמי, ומעורר רצון להגיע לבית הספר.
שיחות אישיות
ה"דובדבן שבקצפת" של בניית האקלים הנעים והמזמן בבית הספר היא "ארוחת הבוקר עם המנהלת". מנהלת בית הספר מזמינה בכל שבוע קבוצה אחרת של תלמידים מהכיתות השונות, לארוחת בוקר שבמסגרתה מתנהל דיון פתוח ופורה על הנעשה בביה"ס. התלמידים מדברים על תחושת שביעות הרצון שלהם מדברים הנעשים בביה"ס וכמו כן, מעלים בעיות וביחד מנסים להגיע לפתרונות יצירתיים. מובן מאליו, ששיחה כזו, מעניקה לתלמידים תחושה שהם חשובים בביה"ס, שיש להם מקום משמעותי. הילדים מבינים שיש כאן הקשבה פעילה למה שיש להם לומר. המפגש עם המנהלת הוא עניין ידידותי ואנושי ובכך מקנה להם הרגשה שהם נמצאים במקום נעים.
לא רק המנהלת מעניקה תחושה של קבלה ושייכות אלא כל מחנכת והמורים המקצועיים כאחד. הדבר בא לידי ביטוי בקיום שיחות אישיות עם תלמידים לפי סבב. כלומר, לא מדובר בשיחה כדי לפתור בעיה אותנטית עכשווית, אלא זמן איכות עם המורה, בו הילד זוכה לאוזן קשבת, זמן פרטי שבו הוא "בן יחיד" של המורה ועומד במרכז תשומת לבו.
כמו שאומר הרב סוליבייצ'יק: " ההוראה היא יותר מהקניית ידע והבנת חומר, היא דורשת אמפטיה בין המורה לבין תלמידו, שותפות ברגשות, במחשבות, ובמניעים. אז קיימת פעולת גומלין בין היישויות וחילופי ערכים והשקפות...."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה